פסק-דין בתיק עת"א 42283-06-11

בפנינו עתירה כנגד החלטת המשיבה 1 (להלן: " הוועדה") מיום 1.6.11  אשר דחתה בקשתו של העותר לשחרור מוקדם.

כללי

1.         העותר, אזרח ישראלי וארגנטינאי שהתגורר בארגנטינה, מרצה מאסר שני למשך  3 שנים ו- 9 חודשים בגין עבירות של מסירת ידיעות לתועלת האויב ומגע עם סוכן חוץ נושא תפ"ח 9154-01-09 (בימ"ש מחוזי מרכז).

2.         עפ"י האמור בכתב האישום המתוקן, שבו הודה והורשע העותר, הוא החליט למכור את דרכוניו הישראלי והארגנטינאי ואת תעודת הזהות שלו לגורמי חוץ בעד בצע כסף. העותר פנה לשגרירות האיראנית בארגנטינה ושלח את העתק מסמכיו כשהוא מציע אותם לקונסול למכירה.

            העותר הציג עצמו בפני גורמי השגרירות כבעל קשרים במשרד הפנים וכמי שיכול להשיג תעודות זהות נוספות, וכן הציע לסייע לאיראן בשכירת רכב, דירה או חנות בישראל.

            העותר התקשר כמה פעמים לשגרירות איראן בארגנטינה ושלח מיילים בהם חזר על ההצעה, אך הצעתו נדחתה ע"י הנציג האיראני.

3.         העותר ריצה בעבר מאסר לתקופה של 7 חודשים וחצי, משנת 1992, ממנו שוחרר בשחרור מנהלי, בגין עבירות של הצתת מבנה במזיד, מסירת ידיעות כוזבות וניסיון לקבל דבר במרמה.

            העותר מרצה את מאסרו בהפרדה, לא יוצא לחופשות, לא מועסק ולא משולב בחינוך והתנהגותו במהלך המאסר תקינה.

הדיונים בפני הועדה

1.         עובר למתן ההחלטה נושא העתירה הוצגו  בפני הוועדה תיקו המנהלי של העותר, דוחות שב"ס, דוחות של גורמי הטיפול, חוו"ד שב"כ וחוו"ד פסיכולוגית של ד"ר נמרוד שני, שהוצגו גם בפנינו.

2.         מדו"ח שב"ס (טופס 903) עולה כי העותר הוא כבן 56, גרוש ויש לו שני ילדים בגירים. הוא נמצא באגף הפרדה, ובשל אופי האגף הוא איננו מתפקד במסגרת חוץ אגפית. העותר נמצא בקשר מעקבי עם עו"ס, שולל מחשבות ו/או כוונות לפגיעה עצמית ועו"ס הכלא התרשמה מאסיר מאורגן, שקט וללא נורמות עברייניות בולטות .

3.         העותר הגיש לוועדה תוכנית לפיה בכוונתו לשוב לארגנטינה, ומכתבים משגריר ארגנטינה לפיהם אין לו עבר פלילי בארגנטינה, שמוכנה לקבלו לשטחה עם שחרורו.

4.         עוד הוגשה לוועדה מטעם העותר, חוו"ד פסיכולוגית של ד"ר נמרוד שני אשר מבוססת על שתי פגישות שקיים עם העותר, לפיה לעותר רמת מסוכנות נמוכה לרצידיביזם בתחום הביטחוני וכי מצוקתו הנפשית מוחרפת בעקבות שהייתו בהפרדה.

            ד"ר שני מבסס את קביעתו בנוגע לרמת המסוכנות של העותר על הפרמטרים הבאים: העבירות לא בוצעו על רקע אידיאולוגי, כישלון בביצוע העבירה מלמד על חוסר מיומנות, בסמוך לביצוע העבירות העותר חש אשמה ולכן פנה לשגרירות ישראל ודיווח על המעשה, הנסיבות (קרי- מצבו הכלכלי הקשה) בהן בוצעו העבירות שונות מהנסיבות כיום ונראה כי למאסר יש השפעה מרתיעה על העותר. 

            בסיכום חוות דעתו כותב ד"ר שני כי

" בהתאם לרמת המסוכנות הנמוכה הצפוייה ממנו ובהתאם להתנהגות חיובית בכלא ולהיעדר מעורבות שלילית מצידו ובכפוף להסכמת השלטונות הארגנטינאים, מוצא הח"מ להמליץ לקצר את תקופת המאסר של האסיר ולאפשר לו עם שחרורו מן הכלא לעזוב את הארץ לארגנטינה" .

5.         מחוו"ד שב"כ שהוצגה בפני הוועדה ובפנינו עולה שלדעת גורמי השב"כ מעשי העותר מצביעים שעדיין נשקפת ממנו מסוכנות לביטחון המדינה וקיים חשש שעם שחרורו יחזור לסורו, שכן לא מדובר במעידה חד פעמית אלא במספר פניות שפנה העותר לגורמים איראניים עויניים, להם ביקש לסייע תמורת בצע כסף.

            מעשי העותר נעשו בגלל מצוקה כלכלית ואין לדעת מתי העותר יקלע למשבר נוסף, ומה ימנע ממנו לפעול פעם נוספת כפי שפעל. אמנם לא התקבל מידע עדכני לגבי העותר במהלך מאסרו, אך לאור מאפייניו האישיים ניתן לייחס לו מסוכנות לביטחון המדינה ושחרורו המוקדם יפגע בהרתעת הרבים על רקע התגברות העימות מול איראן.

החלטת הוועדה